על חוגים ועל תואר אקדמי

אוטוטו חזרה לשגרה אמיתית..

איך זה נפל עליי פתאום? – חודש אוקטובר (וכבר

עברה לה חצי שנה..)

אז על מה נדבר החודש?
מה נופל עלינו פתאום? האם אילו שוב החגים? לטעמי, דיברנו עליהם די והותר.. והבנו שבכל שנה הם מגיעים.. ושניתן להתכונן אליהם כראוי.

מה עוד נופל עלינו בחודש אוקטובר?

החודש מיד לאחר החגים מתחילים החוגים באופן יותר רישמי.. והנה מאמר שפורסם לפני כשנה לגבי הוצאות על חוגים.. האמינו לי, שום דבר לא השתנה.. (אפילו המחירים זהים..)

תחילת השנה האקדמית

אז כן, החודש גם חוזרים הסטודנטים ללימודים.. הסמסטר הראשון ייפתח ב17/10/2017..

כמה הורים היו רוצים לדאוג לילדים שלהם לתואר ראשון?
כמעט כולם..

כמה הורים חוסכים על מנת לדאוג שגם יוכלו לעשות זאת?
מעט מידי..

וכמה הורים בסופו של דבר משלמים את התואר הראשון מכסף שאין להם? או מכסף שיועד לדברים אחרים?
יותר מידי..

ע"פ הכתבה של תוכנית חיסכון ששודרה בשבוע שעבר, 43% מהסטודנטים נעזרים בהורים, אשר משלמים כ2,740 ש"ח בחודש! וכ36% מהסטודנטים לקחו הלוואות!

ובסופו של דבר, המצב הוא או שהמשפחה נכנסת לחובות, או שהסטודנט גם עובד וגם לומד.. או שהוא מחליט לעבוד לפני שהוא מתחיל ללמוד ובכך דוחה את תחילת הקריירה שלו בכמה שנים (וזאת מבלי להחשיב את הטיול להודו..)

וכך, הוא בעצמו, כבר לא יצליח לחסוך, לא לעצמו.. ולא לילדים שלו (לנכדים שלכם.. (המשיכו לקרא.. תיכף תבינו))

אז בואו נחשוב רגע, איך הכל היה יכול להיות אחרת..

עלות של תואר ראשון הינה כ-30,000-40,000 ש"ח..

עכשיו נשאל את עצמנו, כמה שנים יכולנו להתכונן לזה?
נכון! 21 שנים!!!
21 שנים שבהן כל מה שהיה צריך זה לחסוך את קצבת הילדים שמקבלים מביטוח לאומי..

כ-150 שח, על ילד אחד.. כל חודש.. למשך 18 שנים..

גם מבלי להשקיע את הכסף הזה בשום אפיק שמניב תשואה, לאחר 18 שנה יש לנו ביד 32,000 ש"ח!
ואם השקענו את זה באפיק שכן מניב תשואה מסויימת, ונוסיף לכך עוד 3 שנים של תשואה, הרי שהגענו גם ליותר..

בפועל?

קצבת הילדים נכנסת לשוטף ונעלמת כלעומת שבאה.. 

ואז בגיל 21, הילד רוצה להתחיל ללמוד.. אבל אין לו איך.. אז הוא מוצא לו כך מיני עבודות מזדמנות ומנסה לחסוך קצת, ואז, כבר בא לו טיול של אחרי צבא.. כי הוא עבד כל כך קשה עבור הכסף הזה, ומגיע לו, וחיים רק פעם אחת.. ועוד שנה עוברת ועוד אחת..והקריירה נדחית..

וכשהוא כבר מסיים איכשהוא ללמוד ומתחיל לעבוד הרי שבשנים הראשונות לקריירה, השכר נמוך, ולא כל כך מצליחים לחסוך.. ואז מתחתנים ונולדים ילדים וכבר קשה נורא לחסוך וגם קצבת הילדים של הנכדים נעלמת עם השוטף וכך חוזר חלילה..

וכל זה למה? כי אנחנו חושבים שהלימודים של הילד "פתאום" נפלו עלינו (איך לעזאזל הוא גדל כל כך מהר???) ומאיפה נביא לזה כסף עכשיו??

אז לא.. זה לא נופל עלינו פתאום.. זה דווקא אחד הדברים שהכי קל להתכונן אליהם ולחסוך עבורם..

פשוט לא נוגעים בקצבת הילדים!

(הרי, איך אומרים? "זה גם ככה לא מספיק לכלום!")

ואם לא התחלתם כשהם נולדו, אז התחילו עכשיו.. אף פעם לא מאוחר!

לדאוג לילדים היום זה טוב, לדאוג לעתיד שלהם.. זה עוד יותר טוב

אם אתם לא בטוחים איך אפשר לעשות את זה נכון, אשמח לעזור.

אך אל תוותרו על חיסכון לילדים! הם המחר שלנו! הם המחר שלכם! 

עיזרו להם לצמוח!

וכשמתכננים.. צומחים!

אם יש לכם שאלה, אתם מוזמנים לשאול!
בחודש הבא, חודש נובמבר. מה ייפול עלינו?

חג סוכות שמח, ובהצלחה לכל הסטודנטים!

פרנק – 050-6885851